הקדמה:
חוסר ניידות בשל ריתוק למיטה או לכיסא גלגלים לטווח ארוך, עלול להביא לתהליך של הידרדרות פיזיולוגית וביוכימית משמעותית, לרוב המערכות והאיברים בגוף. השפעות אלו נקראות גם תסמונת חוסר ניידות. מחלת ה- A-T )אטקסיה טלנגיאקטסיה( הינה מחלה נוירולוגית מתקדמת אשר החולה בה מאבד את יכולת הניידות לקראת סוף העשור הראשון לחיים. במחלה זו קיים חסר חיסוני ראשוני, המשפיע על יכולת הגוף להתמודד עם זיהומים. בשלב בו הילד החולה מאבד את יכולת הניידות ונזקק לאביזרי עזר לניידות ובעיר לכיסא גלגלים, מתרחשים שינויים פיזיולוגיים וביוכימיים בגוף. לאור זאת נדרשת התאמה של טיפולי פיזיותראפיה והעמדה פסיבית – העמדה בעמידון, למניעת הסיבוכים המשניים לאובדן יכולת ניידות.
תהליכים העלולים להתרחש בעקבות חוסר ניידות:
– דילדול העצם )אוסטאופורוזיס(, שיכול בהמשך להביא גם לשברים פתולוגיים ושקיעת סידן ברקמות הגוף ובמפרקים.
– ניוון השריר וירידה ביכולת תפקוד השריר.
בנוסף: השרירים מתכווצים ומתקצרים. לא ניתן לשחזר את טווח הפעולה שלהם, אלא באמצעות ניתוח בלבד.
– עלולה להתרחש הגבלה בתנועות של מפרקים.
– הגברת הסיכוי לפתח פצעי לחץ, הדגש בעיקר על העכוז.
– הגברת הסיכוי לפתח דלקות ריאה בגלל:
א ירידה בנפח נשימה
ב ירידה ביכולת השיעול ופינוי ההפרשות מהריאות
– אפשרות לפתח עצירויות בשל האטה בפעילות מערכת העיכול.
יתרונות של עמידה פסיבית – העמדה בעמידון:
– מניעת תהליך של דילדול העצם ואף הגברת מסת העצם על ידי עמידה.
– מניעה ואף שיפור של קיצורים או עיוותים שנוצרות עקב חוסר הניידות.
– מניעת דלקות שתן
– הקטנת הסיכוי לפצעי לחץ בעת שינוי לתנוחת עמידה.
– משמעות פסיכולוגית – מחקרים רבים מראים כי לעמידה זקופה ישנה השפעה חיובית על ההערכה העצמית של האדם, הדימוי העצמי ומצב הרוח של האדם.
לכן חשוב להעמיד את הילד החולה, כאשר הוא אינו הולך ונעזר באביזרי שיקום, בעמידון כל יום בשבוע, עדיפות לפעמיים ביום חצי שעה פעם אחת וחצי שעה פעם נוספת – על מנת שיהיה תוקף ליתרונות העמידה.
מתורגם מתוך: Stewart, T.P., THE PHYSIOLOGICAL ASPECTS OF IMMOBILIZATION AND THE BENEFICIAL EFFECTS OF PASSIVE STANDING
הגהה והתאמת תוכן למשפחות: אפרת שנהוד – מנהלת יחידה לטכנולוגיות שיקומיות, יונית לוי אחות מתאמת, ג’אנה פרץ אוחיון- עו”ס.