קינן הוא נער בן 13 מישוב דרוזי בצפון רמת הגולן. קינן הוא נער חייכן ונבון שאוהב ללמוד. הוא לומד בבית ספר לחינוך מיוחד בקרית שמונה. הנסיעה לשם מדי בוקר אומנם ארוכה, אבל לדבריו של קינן הוא מאוד נהנה ללמוד ויש לו חברים רבים בבית הספר, שם הוא מקבל טיפולים פרא-רפואיים שונים, כמו ריפוי בעיסוק, פיזיותראפיה ועוד.. קינן שולט באופן שוטף גם בשפה הערבית וגם בעברית. הוא מאוד אוהב לרכב על האופניים המיוחדים שלו- אותם קיבל מהוריו לפני כשנה. הוא מקפיד להתאמן כל יום גם בבית הספר וגם בבית. בנוסף קינן אוהב מאוד לשחק במחשב ולבלות עם אחיו. קינן הוא הקטן במשפחה, יש ולו אח ואחות גדולים. אימו של קינן מקפידה לעשות לו טיפולי פיזיותראפיה ואימוני טרי-פלו מדי יום!!
אביו של קינן מספר.. ראינו שמשהו לא בסדר עם קינן כשהיה בגיל הגן, לקחנו אותו לרופאים ובסוף קיבלנו את האבחנה. זה היה מאוד קשה, אשתי הייתה לבד עם הילד כשמסרו לה אבחנה שהיא כמו גזר דין. אחר כך נתנו לה כמה ניירות לקרוא וזהו, היא הייתה נסערת מאוד ולבד מאוד. בדיעבד אני חושב שאם היו מסבירים לשנינו יחד, כמו שצריך , בשפה ברורה ומתארים את כל התמונה היה לנו קל יותר להתמודד.
אביו של קינן מספר גם על תהליך כניסתו למסגרת חינוך: כשהיה קינן בן 6 רשמתי אותו לבית ספר רגיל באזור המגורים שלנו. אבל אחרי כמה חודשים, ראיתי שהוא –פשוט יושב בכיתה ולא מצליח להשתלב. ראיתי שהוא צריך תוכנית שמותאמת בשבילו. שנה לאחר מכן רשמתי אותו לבית ספר לחינוך מיוחד בקרית שמונה. מאז הילד פרח ונהנה מאוד. הוא באמת מצליח ללמוד שם וגם מקבל טיפולים משלימים.